שירת הבקשות המיוחדת בירושלים – שבת פרשת תרומה

החזן רפאל אבוהב בקברי צדיקים

ליל שבת פרשת תרומה. השעה: 2:30 לפנות בוקר. הזמן: שנות ה-70.

ר' רפאל אבוהב ז"ל צעד כברת דרך ארוכה כשהוא מהדק היטב את מעילו מפני הקור הירושלמי העז, בדרכו ל'בקשות' בבית הכנסת 'עדס'. איתו יד ביד צעד בנו, אז נער הפלא, החזן יצחק אבוהב הי"ו.

ה'בקשות' בבתי הכנסת אשר בירושלים היו לשם דבר. רבים וטובים מבני העדות המזרחיות אשר התמצאו היטב בסולם ה'מקאמים' – סולם התווים המזרחי – היו מתאספים לשיר את שירת ה'בקשות'.

המנהג להתאסף בליל שבת החל לפני שנים רבות בקהילות היהודיות. התהליך בו החל המנהג אינו ברור, אך ידוע כי פיוטי הבקשות סודרו כבר בסידורים לשבת עוד לפני גירוש ספרד. עוד בהיותם בגולה, היו מתאספים המוני העם לשיר שירי קודש – להלל ולשבח לבורא עולם. שירת ה'בקשות' התקיימה דווקא בלילות החורף הארוכים, החל משבת פרשת בראשית, שיוצא מיד לאחר חג הסוכות, ונמשך על פני החורף כמעט עד תחילת חודש אדר. רבים מהחזנים היו נוהגים להתכונן היטב לשירת הבקשות, תוך שילוב מעברים מיוחדים וביצועים שונים בסולם המקאמים.

ר' רפאל אבוהב ז"ל שצעד לקראת הבקשות הרהר בליבו, מי יהין לבוא בקור הזה? מעניין כמה אנשים יגיעו? זו הייתה הפעם הראשונה בה הגיע ר' רפאל אל הבקשות לאחר ששמע כי מדובר במשהו מיוחד – אווירה מיוחדת – מעין טעם גן עדן לנשמה. ר' רפאל ז"ל ששיתף את בני המשפחה כי ברצונו לתרום משהו בשבת תרומה, מלבד הצדקות והחסדים שהיה עושה, הרגיש שהוא רוצה לתרום מגרונו, למען הציבור, למען יוכל לשיר לה' כפי שהיה אומר רבות לפני שהיה עולה לבמה בהופעות: אני לא חזן, אני לא פייטן, אני עבד ה'! והוא אכן תרם רבות לשירת הבקשות. שבת תרומה הפכה למושג נערץ אותה זוכרים רבים מתושבי ירושלים שהיו באים להתענג על השירה המיוחדת.

לאחר שהגיע לבית הכנסת סמוך לשעה 3:00, נדהם לראות כי בית הכנסת מלא מפה לפה עד אפס מקום. בליבו חלה התרגשות לראות כל כך הרבה קהל שהגיע לשיר ולהלל לבורא עולם, במקום להתכרבל תחת השמיכה ולהתגונן מפני הקור העז.

כל כך התרגש ר' רפאל שבאותה שבת הפליא בקולו וריגש גם את החזנים וגם את הקהל בצורה יוצאת דופן. מאז זה הפך למנהג. מאותה שנה עד סמוך לפטירתו, נהג ר' רפאל להגיע בשבת תרומה לירושלים. במשפחה זה הפך למושג. מעין חוק ברזל. גם אם היו הזמנות לאותה שבת, והיו רבות במהלך השנים, לא וויתר ר' רפאל על הבקשות בירושלים ודחה כל הזמנה או שמחה שתוכננה לאותה שבת.

שירת הבקשות בבית הכנסת עדס, התנהלה בנוסח הירושלמי, עם המנגינות הירושלמיות הידועות. נוסח הבקשות בין העדות השונות היו שונות במקצת. ר' רפאל התמצא היטב בניגונים והסלסולים הירושלמים, כמו גם במנגינות של שאר העדות וכן בחזנות אשכנזית כפי שידוע. אך גם היה משלב קטעים של העדה הטורקית אליו השתייך. הנוסח הטורקי היה שונה. ספר הבקשות של הקהילה הטורקית נקרא בשם 'ספר המפטירין'. ר' רפאל ז"ל היה אחרון שידע לבצע את הפיוטים, כפי שתוכלו לקרוא בכתבה – אין מפטירין אחר אבוהב.

במהלך השנים הגיעו גם גדולי ישראל לבית הכנסת בו השתתף ר' רפאל על מנת לשמוע את שירת הבקשות. באחת השנים הצטרף המקובל האלוקי ר' מרדכי שרעבי זצוק"ל ואיתו יחד הגיעו מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל, הרב יהודה צדקה זצוק"ל, הרב בן ציון אבא שאול זצוק"ל, הרב יצחק כדורי זצוק"ל ועוד רבנים וראשי ישיבות חשובים. ר' רפאל היה מקורב כבן בית אצל הרב שרעבי זצוק"ל וגדולי ישראל אחרים. כל כך התרגש הרב שרעבי שהיה אומר לר' רפאל, בשמים מתענגים על התפילות והזמירות שלך.

שיבדל לחיים ארוכים המקובל האלוקי הרב בניהו שמואלי שליט"א, השתתף רבות אף הוא בשירת הבקשות יחד עם ר' רפאל, והיה מספר, על חווייה מיוחדת במינה של התעלות והתקרבות לבורא עולם יחד עם שירה ממעמקי הנשמה שנתנה באמת טעם מיוחד לשבת, טעם של נשמה יתירה.

שנים רבות פקד ר' רפאל את הבקשות בשבת פרשת תרומה, לעיתים בבית הכנסת 'עדס' אך לעיתים גם בבית הכנסת 'יגל יעקב'. רבים מהקהל שהשתתפו זוכרים את הנעימות המיוחדות, המעברים, הביצועים, האווירה המיוחדת, התפילה שלאחר הבקשות שהתנהלה ממעמקי הלב, ועוד סיפורים וגעגועים רבים לימים שלא יחזרו. לנו לא נותר אלא להתרפק על הסיפורים, על הגעגועים של אלו שזכו. עד היום במשפחה מקבלים דרישות שלום מאותם ימים תוך התרפקות על העבר שלא ישוב לעולם.

בנו, ר' יצחק אבוהב הי"ו, המשיך את מסורת אביו בשירת הבקשות. למעלה מ-20 שנה ניהל את ה'בקשות' בבית הכנסת ע"ש ר' יוסף קארו שבשכונת רמת אהרון בבני ברק. 'הבקשות' התקיימו בערב שבת בין השעות 8-10. רבים למדו שם את שירת הבקשות והפיוטים ובכך המשיכו את המסורת לדור הבא.

שתפו ברשת:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים