פרשת תרומה – תורה מ' – ויקחו לי תרומה


הרה"ג ניסים פרץ זצ"ל בשיעור על פרשת השבוע: להלן נושאי השיעור:

  • מדוע דורש הזוהר הקדוש תרומה – תרום ה', תורה מ'.
  • מדוע נאמר "ויקחו" לי תרומה ולא "ויתנו" לי תרומה.
  • גודל אהבת הקדוש ברוך הוא לכל אחד מישראל. איך אנו יכולים "לקחת" את הקב"ה אלינו.
  • כיצד רמוזים י"ג מידותיו של הקב"ה בתרומת בני ישראל למשכן.
  • חשיבות תיקון המידות.
  • מה שאל הרב משה פרידלנדר זצ"ל את הרב שך זצ"ל לאחר שהודיעו לו הרופאים שנותרו לו שבועיים לחיות ומה ענה לו הרב שך זצ"ל. הסבר הרב לתהפוכות הרבות שקורות בעולם בזמן הזה ומה אנו צריכים לעשות. הרב מברך את נכדתו ואת כל עם ישראל ברפואה שלימה ובכל הברכות.

לצפיה בשיעור:

להורדת השיעור ב-PDF   להורדת השיעור כקובץ אודיו

להלן תמליל השיעור:

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי, וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם, זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת"[1]

המילה 'תרומה' מופיעה כמה פעמים. הדברים מאירים גם כפשוטם לפי מה שרש"י מביא פה. אבל הזוהר הקדוש דורש ואומר כדרך מה שאמרו חכמים, תרומה – תרי ממאה, כדרך זה דורש הזוהר תרומה – תרוּם ה'[2]. שעיקר עניינו של האדם שבא לעולם הזה לרומם את השכינה שהיא ה' אחרונה שבשם הוי"ה, שהקב"ה שם אותה בידינו, ולכן היא נמצאת בגלות כי אנחנו עצלים. אנחנו, השם ירחם, יותר מעצלים, אנחנו גם חטאים להשם חס ושלום. אז אנחנו מורידם אותה לתוך הקליפה, משעבדים אותה. והאדם צריך להתעורר, תרוּם. "וזאת התרומה אשר תקחו מאתם". אתה יודע איזה תרומה? אני לא צריך את הכסף שלך, את הזהב שלך. זה רק אמצעי להרים את הלב, התרומה היא "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"[3].

ואיך מרימים את הלב? הזוהר אומר עוד דרוש. תרומה – תורה מ'[4]. מה הכוונה? איך אתה יכול להרים את השכינה? – על ידי תורה שנתנה ב‑מ' יום, שמשה רבנו שעלה לשמים ארבעים יום וארבעים לילה. כי התורה הקדושה מציאותה למעלה למעלה למעלה מכל הנבראים כולם, תורה קדמה לעולם. כמו שהקב"ה קדם לעולם – התורה קדמה לעולם. אין משהו קודם לתורה.

ולא רק מבחינת הערך, ש"טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף"[5], שאין משהו בערך של תורה, לא רק זה. אלא התורה קדמה לעולם מהבחינה שכמו שהשם קדם לעולם "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד"[6], ככה התורה קדמה לעולם, מה זה שמו? התורה. היה הוא והתורה, והסתכל באורייתא וברא עלמא[7] – כולם נבראו בכוח התורה.

אז כשאתה רוצה לתרום משהו, אומר הזוהר, "וזאת התרומה אשר תקחו מאיתם" – מה נדרש מהאדם בזה העולם? תורה מ'. ללמוד את התורה הקדושה, היא קדמה לעולם. אתה רוצה לקיים את כל הבריאה? אתה רוצה להמשיך את השפע של הקב"ה לעולם? אתה רוצה להביא את הקב"ה לעולם? – על ידי תורה.

ואז מובן גם העניין שרמוז, "דבר אל בני ישראל ויקחו לי", אומר הבעש"ט הקדוש "ויקחו לי"? – ויתנו! מי לוקח? הרי הקב"ה לוקח את הכסף, ואנחנו נותנים לו! מה זה "ויקחו לי"? אומר הבעש"ט שפה רמוז העניין הגדול של כל התורה והמצוות, בפרט תרומה.

כשאתה נותן – אתה לוקח יותר מאשר אתה נותן. אדם חושב שהוא נותן, אוהו, אני ואני, מה אתה? אתה קיבלת יותר! כמו שכתוב, יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית[8]. איפה זה כתוב? אצל בועז ורות. אמרה לה נעמי, "אֵיפֹה לִקַּטְתְּ הַיּוֹם, וְאָנָה עָשִׂית?… וַתֹּאמֶר שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם, בֹּעַז"[9] מה זה עשיתי עמו? הוא נתן לה, הוא עשה עימה חסד, אבל נעמי שואלת – ואנה עשית.

אז גם פה אומר הבעש"ט דבר נפלא. "דבר אל בני ישראל ויקחו לי" – תגיד לבני ישראל אתם רוצים לקחת אותי איתכם? – תרומה! על ידי תרומה. מדוע? כי בתרומה יש את "עוֹלָם, חֶסֶד יִבָּנֶה"[10]. הקב"ה רק נותן ואף פעם לא לוקח, הקב"ה כל הזמן משפיע. וההשפעה של הקב"ה היא בלי גבול. איך אמר תלמידו של הבעש"ט רבי פנחס מקוריץ? ואני מקווה שזה הוא ולא מישהו אחר[11] – הלוואי שיהיה לי אהבה לצדיק הכי גדול של הדור, כמו שהקב"ה אוהב את הרשע הכי גדול של הדור. אנחנו לא יכולים לתפוס איך הקב"ה אוהב את האדם, כולו רק חסד, כולו נתינה, לתת לאדם כדרכיו, להביא אותו אליו.

"דבר אל בני ישראל ויקחו לי", אתה רוצה לקחת אותי? תדמה את הצורה ליוצרה, כמה שתהיה יותר נותן – ככה תהיה מחובר אל הקב"ה, כי הוא רק נותן, הוא לא לוקח. אתה רוצה לקחת אותי איתך? תדמה את עצמך בנקודה הזו. אדם הרי לא יכול להיות לגמרי לגמרי נותן, אי אפשר. אבל כמה שאפשר להתקרב, שהחסד יהיה של אמת, שהחסד יהיה בלי שום אינטרס ושהחסד יהיה באמת אמיתי.

אבל לפי הזוהר, מה שאמר תרומה – תורה מ', אַי אַי אַי כמה זה נפלא. "ויקחו לי", אורייתא וקודשא בריך הוא חד הוא. עצמות הבורא בלתי נתפסת, אין לנו בכלל תפיסה בזה "לית מחשבה תפיסא בך כלל"[12]. אנחנו לא יכולים לדבר ממנה, אנחנו רק יודעים שהמציאות היא שהוא בתכלית השלמות, והוא כל יכול, והוא ברא את העולם. אז במה אנחנו כן יכולים לתפוס? בהנהגה שלו, שמו, רצונו. איפה הרצון של הקב"ה? איפה הקב"ה הלביש את עצמו? בתוך התורה הקדושה. "דבר אל בני ישראל ויקחו לי", איך יקחו אותי אליהם? אורייתא וקודשא בריך הוא חד הוא – על ידי תורה מ', על ידי התורה הקדושה.

וזה באמת רמוז בתוך הפרשה. בפרשה כתוב "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"[13], אחרי מה? אחרי "זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים, שֶׁמֶן לַמָּאֹר, בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים, אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן, וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"[14]. תספור כמה פרטים יש – י"ג פרטים[15]. כלומר הקב"ה נעלם ומתגלה על ידי עשר ספירות, וי"ג מידות של רחמים זה עשר ספירות ועוד שלוש שהם למעלה, שהן רמוזות בתוך העשר. מי שילמד את י"ג המידות, ימצא את העשר ספירות איך שהן רמוזות שם[16].

אפילו כפשוטו – אי אפשר לתפוס את המציאות העצמית, עצמות הבורא, אבל את המידות שלו, דרכם אני יכול לתפוס אותו, אני יכול להבין אותו. א‑ל, רחום, וחנון, ארך, אפים, ורב חסד, ואמת וכו', אז מילא, מה הוא רחום – אף אתה רחום[17]. כלומר, נמצא שהמשכן שבנו זה בשביל השראת השכינה, בשביל השראת הי"ג מידות, לכן הוא מורכב מ‑י"ג פריטים. כלומר, כל אחד מבין בוודאי שבנין המשכן, והתכנית של בנין המשכן זה לא איזה משהו גשמי. אלא שכל נקודה ונקודה היא כעין העולמות הרוחניים שצריך לשרות שם, ולכן דבר זה בנוי בצורה כזו, ודבר זה בנוי בצורה כזו, והרקמה ככה, והכרובים, וזה מיקשה אחת, וזה לא מקשה וכו'. הכל כפי העניינים הרוחניים. אז לכן אחרי הי"ג דברים האלה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

ראו איזה פלא עצום, אם אדם לוקח את הספר הנפלא הזה, 'תומר דבורה' של הרמ"ק, אַי אַי אַי. בספר הזה הוא מסביר את כל הי"ג מידות קודם כל בקב"ה. מה פרוש 'א‑ל', מה פרוש 'עובר על פשע', מה פרוש 'שארית נחלתו', מה זה 'רחום', מה זה 'חנון'. כי אנחנו לפעמים לא מבינים מה ההבדל בין חנון לרחום. הספר הזה הוא ספר בעל עוצמה גדולה מאוד. 'תומר דבורה' נמצא בתוך ספר 'אילימה רבתי' שמחולק לשתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים [על פי הפסוק "וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם, וְשִׁבְעִים תְּמָרִים"[18]], ו'תומר דבורה' זה רק תומר אחד בתוך הספר הזה. אז העיינות מים זה העניינים שמבוארים בספר, ובכל ענין יש בו פרקים, כל פרק זה תמר אחד. סה"כ שבעים פרקים.

אז מה הוא מבאר פה? ניקח רק לדוגמה דבר אחד ונקרא אותו. ניקח את הראשון, מה יותר טוב מהראשון? המידה הראשונה היא 'מי א‑ל כמוך', שאדם צריך לדמות לקונו, ואז הוא יהיה בסוד הצורה העליונה. ואם הוא דומה לא רק בגוף שלו שהוא צלם אלוקים, אלא גם במעשים שלו הוא דומה לקונו אז הוא זוכה שהשכינה שורה עליו. וכל מידה שהוא מדמה את עצמו, אם הוא מדמה את עצמו לכתר, אז הכתר שורה עליו, אם הוא מדמה את עצמו לחכמה אז החכמה שורה עליו וכו'. למשל 'מי א‑ל כמוך', מה זה המידה הזו? היא מורה על היות הקב"ה מלך נעלב כביכול. שכל רגע ורגע העולם מתקיים בשפעו יתברך, גם האדם החוטא, גם בשעת החטא שלו הקב"ה מקיים אותו. הרי ברגע אחד הוא יכול לקחת לו את הכל. הקב"ה אומר לא, נתתי בחירה, אז אני עומד מאחורי זה, תעשה מה שאתה רוצה. נותן לו, ממשיך להיטיב לו, ועם הטוב הזה ועם הכוח הזה הוא עושה נגד ה' ובכל זאת ה' ממשיך לתת לו את הכוח. אז איך האדם ידמה את עצמו לקב"ה במידה הזו? אחרי שיודעים מה זה 'מי א‑ל כמוך', שהשם הוא בעל חסד, מיטיב לאדם ונותן לו כוח, אפילו שהוא חוטא. הרי זו מידה שצריך אדם להתנהג בה, רצונו לומר, סבלנות. תהיה סבלן עם האדם. תמשיך לעזור לו ולא להסיר טובתך ממנו אפילו שהוא פוגע בך, אולי הוא יום אחד יתפקח, או בגלל שהקב"ה ככה נוהג ואני צריך לדמות את עצמי במידה הזו לקב"ה. אז כשהאדם נוהג כך הוא גם זוכה לקחת. "ויקחו לי" י"ג מידות של רחמים, י"ג הדברים שכתובים. ואז "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

אנחנו יכולים קצת לחדד את הענין במה שהשבוע שמעתי מאחד האברכים פה, שסיפר איזה סיפור מאוד מעניין. הרב חיים פרידלנדר עליו השלום, לקה בסוף ימיו במחלה הידועה. הוא היה אדם מאוד גדול, כל הספרים של הרמח"ל הוא היה מהדיר אותם ומוציא אותם לאור. היה ראש חבורה שהתחיל אותה ה'מכתב מאליהו' רבי אליהו דסלר. אחר כך הוא היה המשגיח בפוניבז'. בסוף ימיו היה לו את המחלה הזו, ובאו הרופאים ואמרו לו זהו, יש לך עוד מקסימום שבועיים לחיות. אז הוא הלך לרב שך ראש הישיבה, ואמר לו, אמרו שיש לי שבועיים, מה אני אעשה בשבועיים האלה? מה לעשות כדי להנצל מהאש הגדולה של דין שמים? אמר לו, אם זה הדאגה שלך, מי שרוצה להנצל מדין שמים, שיעסוק בתיקון המידות, את השבועיים האלה תנצל לתיקון המידות. לא אמר אולי תלמד ככה או תעשה משהו אחר, אלא תיקון המידות. כלומר, המידות של הקב"ה הם התיקון של המידות שלנו. מה הוא רחום – אף אתה רחום, 'מי א‑ל כמוך' – אף אתה כאדם, תהיה בצורה זו מה שאתה יכול לעשות. אז "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – בתוך התיקון של המידות של האדם, כנגד הי"ג מידות האלה, זה "ויקחו לי". אתה לוקח אותי אצלך. "ויקחו לי תרומה".

יהי רצון והשם יערה רוח ממרום, ויקרב ויחיש גאולתנו. אנחנו ממש מתפעלים ממה שהקב"ה עושה לנגד עינינו. "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ, וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים"[19], כל התהפוכות והמהפכות האלה. אני התפעלתי מדבר אחד, תשמעו טוב. כל העולם בא בטענות, למה השרות בטחון של עם ישראל, איך קוראים לו 'המוסד', איך לא גילה מה שקורה במצרים? אומרים עליהם שהם מודיעין מיוחדים בכל העולם, אין כמוהם, ואיך הם לא גילו את זה ולא סיפרו לנו? לא עלו על זה? הם לא מבינים שהקב"ה עשה את זה ברגע אחד, איך יגלו? זה לא איזה תהליך, זה ברגע אחד הקב"ה הפך את הכל. ככה זה יהיה, ישועת השם כהרף עין! אנחנו לא יודעים איך זה יהיה, כבר קליפת ישמעאל נופלת, וערב רב מתאפסים, וזה הסימנים של הגאולה. אנחנו קרובים מאוד מאוד ויש התעוררות עצומה בכל העולם, מי יודע מה קורה בנשמות של עם ישראל בכל המקומות בעולם.

אנחנו צריכים, כל אחד ואחד מאיתנו, להתחזק, להתפלל בימים האלה על עם ישראל. להתחזק, להתפלל על המשיח, על בנין בית המקדש, להגיד לקב"ה ריבונו של עולם תודה רבה, אתה עושה לנו את העבודה בצורה כל כך פשוטה, אנחנו מבקשים ממך תמשיך, תמשיך להוריד גשם לעם ישראל, תמשיך להוריד שפע, שפע גשמי ורוחני לעמך בית ישראל. ועל ידי זה הם יתחזקו באמונה ובתורה. אנחנו לא צריכים לטפל בגויים, לא צריכים לפחד. אנחנו נטפל רק בתורה מ' – תרומה, להרים את השכינה, והקב"ה יטפל בשאר הדברים. זה ענין שלו. הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. אכי"ר. (שרים:) שתבוא הגאולה, שתבוא הגאולה, שתבוא הגאולה, משיח שיבוא.

 


[1] שמות כ"ה א'-ג'

[2] זוה"ק עקב ער"ב ע"א

[3] שמות כ"ה ח'

[4] זוה"ק קרח קע"ט ע"א

[5] תהלים קי"ט ע"ב

[6] זכריה י"ד ט'

[7] זוה"ק תרומה קס"א ע"א

[8] רות רבה ה' ט'

[9] רות ב' י"ט

[10] תהלים פ"ט ג'

[11] יש מביאים זאת בשם הבעש"ט עצמו

[12] הקדמת תיקוני הזוהר י"ז ע"א

[13] שמות כ"ה ח'

[14] שם ג'-ח'

[15] עין רש"י ושפתי חכמים על פסוק ב'

[16] עיין פרדס רימונים שער י"א פרק א', עץ חיים שער י"ג פרק י'

[17] ירושלמי פאה ג' ע"א

[18] שמות ט"ו כ"ז

[19] ישעיהו ס' ב'


מקור השיעור ולשיעורים נוספים: פרדס ניסים

 

 

 

 

שתפו ברשת:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים