פרשת תצוה – מעלת משה רבנו

המקובל הרה"ג ניסים פרץ זצוק"ל

הרה"ג ניסים פרץ זצ"ל בשיעור על פרשת השבוע: להלן נושאי השיעור:

  • האם צריך להתענות ביום פטירת הצדיק או לעשות הילולא? מדוע לא נזכר שמו של משה רבנו בפרשה?
  • כמה צריך האדם להזהר בדיבורו.
  • מדוע, על פי הזוהר הקדוש, דווקא בפרשה זו שבה לא נזכר שמו של משה רבנו – נמצאת גדולתו ומעלתו יותר מכל מקום אחר? אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא – משה רבנו מלווה כל יהודי ויהודי בכל הדורות, למרות שאיננו הוא קיים בכל אחד ואחד בצורה החזקה ביותר.
  • מדוע אמרו חז"ל שמי שעושה צדקה בסתר יותר גדול ממשה רבנו?
  • ההשתטחות הגדולה ביותר היא על תורתם של הצדיקים יותר מאשר ההשתטחות על קברם.
  • מדוע היה הכרח שמשה רבנו יהיה בתכלית הענווה. מדוע קראו חז"ל איש לרעהו משה? 

לצפיה בשיעור:

להורדת השיעור ב-PDF   להורדת השיעור כקובץ אודיו

להלן תמליל השיעור:

נתחיל לדבר בענייני דיומא. היום ז' אדר א' (תשע"א), יום פטירת משה רבנו עליו השלום. יש מי שאומר שמשה רבנו נפטר בשנה מעוברת ב‑ז' אדר א'. מרן חושש לזה והוא כותב בשולחן ערוך שצריכים להתענות בשני הימים[1]. מרן סובר שהילולא של הצדיקים זה לא לעשות הילולה באכילה וסעודה אלא להתענות, נפטר משה רבנו! אז על כל פנים, רואים בנקודה הזאת שחוששים לדעה הזו שיום הפטירה הוא דווקא ב‑ז' אדר א', כלומר לא צריכים לחכות לז' אדר ב', אלא גם עכשיו זה יום פטירת משה רבנו.

ותמיד סמוך ונראה לפרשת 'תצוה' יוצא יום פטירת משה רבנו. לכן אומרים חכמים, שתחפש את משה רבנו ב'תצוה' לא תמצא אותו. בכל הפרשיות מוזכר ויאמר השם אל משה לאמר, וידבר משה אל העם, אוהו, לא פעם אחת, לא שתיים ולא שלוש מוזכר שמו של משה רבנו, ואילו כאן ב'תצוה' לא מוזכר. ויש אומרים טעם פשוט – לרמוז שבפרשה הזו הוא נסתלק, הוא לא נמצא.

וחכמים דרשו גם דרשה אחרת. כיוון שמשה רבנו כשנכנס לעובי הקורה לכפר על מעשה העגל, אמר לקב"ה, "וְעַתָּה, אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם, וְאִם אַיִן – מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ"[2]. השם אמר לו, "הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם, וְאֶמְחֶה אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי עָצוּם וָרָב מִמֶּנּוּ"[3]. הקב"ה משתמש במשהו חזק מאוד "ואעשה אותך לגוי עצום ורב". אם נותנים לאדם איזה משהו, יכולים למשוך אותו לאיפה שרוצים. אבל משה רבנו לא נמשך. משה אמר ריבונו של עולם, אני חלק מעם ישראל, אתה רוצה להשאיר אותם? תשאיר גם אותי. אתה רוצה למחות אותם? גם אני בפנים, "מחני נא מספרך".

אז לפי הפסוקים שכתוב בתורה, אף על פי, השם כביכול נבהל מהתשובה שאמר לו משה ואמר לו אתה יודע מה משה, סלחתי כדבריך, בגלל הדברים שאמרת, אני סולח להם ומשאיר אותם. אבל משה רבנו יצא לו מהפה, פה קדוש כמו של משה רבנו, יצא לו מהפה "מחני נא מספרך"?! אז זה חייב להתקיים! קללת צדיק, מילה לא במקום, אפילו על תנאי – חייבת להתקיים[4]. הנה, בפרשת 'תצוה' נמחק שמו של משה רבנו.

כמה צריך האדם מאוד להזהר בדיבור שלו. הדיבור של אדם הוא קודש. הרי מה נקרא האדם? מְדַבֵּר. יש דומם צומח חי, ויש מְדַבֵּר. כל המהות הפנימית של האדם, זה מְדַבֵּר, זה הדיבור. אם לא תשמור על הדיבור, אז מה אתה? – לא בן אדם! הן זה הן, לאו זה לאו, שעה זה שעה. אדם חייב להיות מדויק, ובכל דבר להגיד 'אם ירצה השם', 'בעזרת השם', צריך לדעת להגיד 'אני לא יודע'. אף פעם אל תקלל, אף פעם אל תגיד דברים שאחר כך תחזור בך. זה יריות, אתה מוציא אותם – אחר כך לא יכול להחזיר אותם.

תשקול טוב טוב לפני שאתה מדבר. מי לנו גדול ממשה רבנו שזכה וזיכה את הרבים? הנה, בפרשה אחת הוא נמחק. אמר "מחני נא מספרך". הרי כל פרשה ופרשה זה כמו ספר. בתורה יש ג"ן ספרים, גן עדן, כלומר חמישים ושלוש פרשיות. אז הנה, בפרשה אחת הוא לא נמצא בה.

אבל הזוהר הקדוש דרך אחרת היתה עמו. הזוהר הקדוש אומר שבפרשה זו נמצאת גדולתו ומעלתו של משה יותר מאשר כל מקום ומקום. שהרי מה כתוב בפרשה? "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר, לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד"[5]. נשאלת השאלה מה זה ואתה תצוה? למה לא אמר ואתה תאמר, ואתה תדבר? מאיפה באה המילה הזאת תצוה? הרי זו מילה נדירה בתורה, למה היא נמצאת פה?

שאלה נוספת, מה זה "ויקחו אליך שמן זית זך"? מה זה – פרה אדומה? בפרה אדומה כתוב "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם, אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"[6]. חז"ל אומרים[7] מה זה "ויקחו אליך"? – אמר רבי יוסי ברבי חנינא, אמר לו הקב"ה למשה, לך אני מגלה טעם פרה, אבל לאחר חקה. ביקש שלמה המלך לידע סוד פרה אדומה[8], שנאמר "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי"[9]. ושלמה הגיע לחכמה כמעט כמו משה רבנו. שְׁלֹמֹ"ה אותיות לְמֹשֶׁ"ה – הוא התקרב לדרגה של משה. את סוד פרה אדומה השם גילה רק לאחד. מילא, בפרה אדומה מתאים לומר "ויקחו אליך". אם הם יעשו פרה אדומה לבדם, הם לא יודעים את הכוונה האמיתית, אז יהיה חסר במהות של הטהרה של פרה אדומה. עד כדי כך זה מגיע, שכל הפרות שעשו אחרי משה, נקראים על שם משה. כי אחרי שגמרו לעשות פרה אדומה היו לוקחים קצת מהאפר של הפרה שעשה משה רבנו, שהשאירו אותו לדורות הבאים למשמרת, לוקחים ממנו ומערבים באפר הפרה שהם עשו. כאילו אומרים, ויהי נועם השם אלוקינו עלינו וכו', הרי אנחנו מכוונים את כל הכוונות שקיבל, על דעת משה רבנו, ושמים את האפר של פרה של משה. אז רואים שבאמת בפרה אדומה יש ענין להגיד "ויקחו אליך", אבל פה בשמן זית מה הבעיה? למה צריכים להביא שמן זית למשה רבנו? תביא לגזבר וישים את זה, מתי שצריך להדליק לוקחים ומדליקים. למה כתוב "ויקחו אליך שמן זית זך"?

אומר הזוהר הקדוש[10], אתה יודע מה זה המילה תצוה? זה מלשון צוותא[11]. אתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא, אתה, אתה תצוה את בני ישראל. אתה תלך איתם בכל הדורות. אתפשטותיה דמשה בכל דרא, בכל צדיק, בכל חכם, בכל יהודי ויהודי, בכל הדורות[12]. אז זה בשביל "ויקחו אליך שמן זית זך… להעלות נר תמיד". הנשמות נקראים, "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם"[13]. עם ישראל נקראים "בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים"[14]. הזית, זה הגוף של עם ישראל. והשמן שיוצא, זה הנשמות של עם ישראל. "ויקחו אליך שמן זית", תיקון כל הנשמות עד סוף כל הדורות תלוי במשה רבנו. לכן משה רבנו אין לו מנוחה, אין לו קבורה. משה רבנו, כמו שבדור הראשון של עם ישראל הוא הוריד תורה לישראל ולימד תורה לישראל, כך הוא צריך לבוא בכל דור ודור לכל יהודי וללמד אותו תורה – אתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא.

נו עכשיו, זה נקרא פרשה שמשה לא קיים בה ונעלם ממנה? או שזה העצמה הגדולה שיש למשה? נחדד את זה יותר. מה זאת אומרת שמשה רבנו, יהיה הגדול שבגדולים, איך הוא מתווכח עם הקב"ה והקב"ה מסכים איתו? כלומר, לא יתכן לילוד אשה לסתור דברי אלוקים חיים של הקב"ה. הוא יכול לבקש, יכול להתחנן, אבל לא מובן, השם אמר אני רוצה למחות אותם ואותך אני אעשה לגוי גדול, ומשה אמר לו, "מחני נא מספרך", אני לא רוצה להיות גוי גדול. הוא לא התנגד למה שהשם רוצה. הוא רק אמר, שאני לא רוצה כלום, אני חלק מעם ישראל. השם אמר "סלחתי כדבריך". אז מה פרושו של דבר "סלחתי כדבריך"? דברי אלוקים חיים שאמר אשמידם, אמחה את עם ישראל, איפה הלכו? עם ישראל נשארו! הרי לא יתכן שהקב"ה יחזור בו ממה שאמר!

אז הזוהר הקדוש אומר דבר נפלא. זה כתוב בדברי חז"ל בגמרא[15]. אומר שבעצם, כשמשה קיבל תורה מסיני, רק משה קיבל את התורה, והוא נהג בה טובת עין ונתנה לישראל. כלומר, בלוחות הראשונים, כשהיה מעמד נשגב של 'פסקה זוהמתם', בני ישראל היו זכים וטהורים והם בעצמם היו משה. אז השם נתן להם תורה באופן ישיר, אנוכי ה' אלוקיך, לכל אחד ואחד נתן את התורה. אבל כשחטאו בעגל ונפגמו, נאמר "פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים"[16], זה כבר לא היה מהשמים, בני ישראל כבר לא היו כל כך רוחניים, אז אי אפשר לתת להם תורה, אין, התורה לא תכנס בצורה הזאת. אז מה אמר הקב"ה? אמר לו אמחה אותם ונעשה משהו חדש, אעשה אותך לגוי גדול. משה התנגד. אז מה יעשה הקב"ה? אמר לו טוב, אתה יודע מה אני אעשה? אני אמחה אותך בתוכם. אני נותן תורה רק לך, אני לא מכיר אותם, אני מכיר אותך. אתה תצטרך שיתקיים בך אתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא, אתה צריך להמחות ולהתחבר אליהם חזק, שאני נותן תורה רק לך, ואתה תתן להם. וזה "אתה תצוה", וזה "ויקחו אליך שמן זית זך", שכל הנשמות יבואו אליך. אתה תתפשט בכל דור ודור, בכל צדיק, בכל יהודי. אז פה רואים מעלתו של משה רבנו עליו השלום, איזה מעלה, איזה גדולה, "אתה תצוה את בני ישראל". כאילו משה רבנו לא קיים, אבל הוא קיים בצורה הכי חזקה שיש. "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי"[17], לעולם היא נקראת על שם משה רבנו.

"וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ"[18], אפילו 'איש' לא ידע את קבורתו – אפילו משה רבנו לא ידע את קבורתו[19]. כי משה רבנו זיכך את הגוף שלו, הוא היה במדרגה של אדה"ר קודם החטא, הוא לא חטא בעגל, אז הוא נשאר בטהרת הקדושה העצומה של הלוחות הראשונים. אז אפילו הגוף שלו היה נשמה. העוצמה של הגוף שלו היתה כמו נשמה של דור המדבר ולכן היה יכול להתפשט בהם. אז לכן כשהוא הסתלק מהעולם, והגיע זמנו להגיד שמע ישראל, גם הגוף עלה יחד עם הנשמה. אין מה לקבור, לא ידע איש את קבורתו, אין פה קבורה גשמית בצורה פשוטה בתוך הגוף, בתוך העפר של האדמה.

בזה אפשר לבאר מאמר שכתוב בגמרא, בבבא בתרא[20] בסוגיות של צדקה. הגמרא אומרת גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבנו, היתכן? מה משה רבנו לא עשה צדקה בסתר? מי יכול לעשות מה שעשה משה רבנו? משה רבנו זכה בזיכוי הרבים. הוציא את עם ישראל ממצרים באותות ובמופתים, קרע להם את הים, והניסים של הים, אם היה עשר מכות במצרים אז פה על הים זה היה חמשים מכות. אם היה פה חמישים אז על הים מאתים מכות, כלומר העוצמה של קריעת ים סוף גדולה מאוד. ומה שעשה להם במדבר, מליוני אנשים, אנשים נשים וטף וזקנים, איך אפשר להוציא אותם? מי יתן להם אוכל? – הוריד להם מן, מי יתן להם מים? – בארה של מרים[21], ענני כבוד הקיף אותם. וגולת הכותרת, והעטרת, זה התורה שהוריד מהשמים. עלה לשמים והוריד את התורה. התגושש עם מלאכי מעלה שאמרו לקב"ה "תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם"[22] והוריד את התורה למטה. לאחר מכן ארבעים שנה במדבר, "אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר"[23]. אַי, כמה התקוטטו איתו וכמה הוא עבר בתוך הארבעים שנה האלה, ואיך הוא הנהיג אותם עד לפתח ארץ הקודש. אז בא בן אדם לוקח מאה שקל או אפילו אלף דולר או יותר ועושה את זה בסתר, הגמרא אומרת מה זה עושה צדקה בסתר? – שהוא לא ידע למי הוא נותן והמקבל לא ידע מאיפה בא הכסף, משליש את זה, נותן את זה לאברהם, אומר לו תראה, אל תגיד לי למי נתת, ואל תגיד לו מאיפה בא הכסף. ישאלו מאיפה הכסף – תגיד שאתה נותן, אני לא יודע מה תעשה, ובלבד שזה יהיה לשם שמים. אז נגיד שאותו העושה צדקה בסתר הוא גדול ממשה רבנו? איך אפשר? סלקא דעתך שמשה רבנו לא עשה צדקה בסתר?

אלא, לא מדברים על להשוות את האדם עם משה רבנו, לא שייך להשוות, משה זה משה. אלא באים להגיד האתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא, בכל אדם שהוא מטה את לבו לעבוד את השם לשם שמים, בא משה רבנו ומסייע לו. אם אתה בא לעשות לשם שמים, אתה לא יכול, הגוף לא יתן לך, אתה מהלוחות השניים שיש בהם עוד בהם סיגים, יש בהם זוהמה, הם מושכים אותך לכיוון השני. אבל אם אתה עושה לא לשם שמים, בגלל גאווה, אוהו, למה לא, תעשה. אתה לא צריך שמישהו יסייע לך, הגוף שלך יסייע לך. אם אתה רוצה לעשות מצוות בשביל תאווה או כבוד, או פרסום, תעשה את כל המצוות. אבל אם אתה רוצה לעשות לשם שמים – צריך שמשה רבנו יבוא אליך ויסייע לך.

אז האר"י הקדוש אומר, כשמשה רבנו בא לאדם לסייע לו ללמוד, כשהוא אומר "רבי חנניא בן עקשיא אומר…" – משה רבנו מסתלק. גמרת את הלימוד? עזרתי לך ללמוד לשם שמים, עכשיו אתה לא לומד? שלום, משה רבנו הולך. אתה מניח תפילין, הורדת את התפילין? הלך משה רבנו של התפילין. גמרת את התפילה? הלך משה רבנו של התפילה. כלומר אם אתה נותן את ליבך לעשות לשם שמים, אז ניצוץ, אתפשטותיה דמשה, בא ומסייע לך.

אבל, "פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים – צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד!"[24], בצדקה הוא לא מסתלק אותו משה רבנו שבא אליך. למה? הצדקה עומדת לעד. הניצוץ של משה רבנו נשאר אצלך כל הזמן, אפילו כשגמרת לעשות את הצדקה. אבל צריך שזה יהיה לשם שמים, העושה צדקה בסתר – זה לשם שמים. כדי להשיג לשם שמים הוא עושה את זה בסתר, כדי שלא תהיה שום פניה. ואז בא משה רבנו, והמשה שבא מצדקה, הוא גדול ממשה הרגיל. גדול העושה צדקה בסתר, גדול המשה שבא אליך מעשית צדקה בסתר, שהוא לא הולך, צדקתו עומדת לעד, הוא לא מסתלק, הוא גדול ממשה שבא אליך ממצווה אחרת והולך. אז מפה רואים את העצמה של אתפשטותיה דמשה בכל דרא, בכל צדיק, בכל יהודי.

עבודת הקודש שלנו קשורה ומחוברת למשה רבנו. ומי שרוצה להבין יותר – פשוט, "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי"[25]. התורה זה משה, ומשה זה תורה, אי אפשר להפריד ביניהם. הנשמה של משה זה התורה. כלומר, אנחנו לא צריכים להשתטח על קברו של משה רבנו, משה לא קבור, משה לא מת. הנה משה רבנו! הנה! כשאתה פותח את הספר, ומשתטח על הספר ללמוד, אז משה רבנו בא אליך. לא צריך לחפש אותו. אם אתה רוצה את רשב"י תקרא בספר הזוהר. האמת, שגם כל הצדיקים זה ככה. ההשתטחות הכי גדולה זה על הספרים שלהם. ואז אתה זוכה לניצוץ שלהם, ואתה זוכה להדלק מהם. אז אצל משה רבנו אתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא, בכל צדיק וצדיק.

מדרגתו של משה רבנו אין למעלה ממנה, "כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר, וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם"[26]. מי לנו גדול ממשה רבנו? אפילו אבות העולם, בדרגה, לא הגיעו למשה רבנו, כמו שכתוב "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵ‑ל שַׁ‑דָּ‑י, וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם"[27]. בעבודה, הם עבדו קשה מאוד, כי הם בָּנוּ, אדם שבונה, פועל בנין, כשהוא בונה את היסודות, הוא צריך להכנס בתוך האדמה עם מגפיים, לבוץ, ליצוק, זה עבודה קשה. משה רבנו הוא בנה את הקומות הגבוהות, רק מרכיבים את זה וזהו, ועולים למעלה, ואז הדרגה של משה רבנו היא גבוהה מאוד מאוד. בעצם, דרגתו של משה רבנו אומר הרמב"ן היא דרגה שאין כדוגמתה, כי אנחנו מאמינים אמונה מיוחדת במשה רבנו, חוץ מהאמונה בכל הנביאים אנחנו מאמינים שנבואת משה למעלה מכולם, אדון הנביאים. אספקלריה המאירה. למה? כי הוא מוסר לנו את התורה. אם משה רבנו יהיה לו איזה משהו מוסתר, משהו לא זך, אז כשהוא יתן לנו את התורה אז גם היא תהיה ככה חס ושלום. לכן הוא צריך למסור לנו באופן של 'קיבל תורה – ומסרה'[28]. אתפשטותיה דמשה צריכה להיות כביכול ההתפשטות של הקב"ה דרך הנשמה של משה. האינסוף ב"ה, שהוא התורה, מתפשט בכל אחד ואחד. משה רבנו הוא האמצעי. ואסור לנו שיהיה עוד אמצעי חוץ ממשה.

האמונה שלנו שאין אמצעי, אתה עובד את השם. אבל פעם אחת, ביציאת מצרים, בשביל נתינת התורה, הקב"ה יצר דרגה מיוחדת שהוא איש האלוקים. חציו ומעלה אלוקים, חציו ומטה איש[29]. כלומר, הוא היה נראה כמו איש אבל בעצם שכינה מדברת מתוך גרונו, לא היה לו שום מחיצה עם הקב"ה.

למה חטאו בעגל? הם רצו דרגה קרובה למשה רבנו. הם אמרו אנחנו לא יכולים אלקות מופשטת, הקב"ה מופשט. אנחנו רוצים משהו לחוש את הקב"ה כמו משה רבנו – כשרואים אותו זה כמו שרואים את הקב"ה. ואהרון לא יודע איך להסביר להם שאין דבר כזה, זהו, זה היה חד פעמי. אם משה רבנו נסתלק אז צריך לחפש מנהיג שינהיג אתכם בדרכי השם. אז לכן הם חטאו, הם רצו כבוד חונה בצורת גוויה, בתוך גוף[30].

"וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה"[31]. כל הענווים הכי גדולים שהיו, אפילו אברהם אבינו שאמר "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר"[32], משה היה יותר ענו מכולם. משה אמר "וְנַחְנוּ מָה"[33], כלום. למה? בשביל הגילוי שמתגלה דרכו, אסור שהוא יקח ויעמעם את זה, שישתמש בזה, כי זה יתערב עם האישיות שלו. אין לו אישיות. האישיות שלו זה "בִּלְתִּי לַה', לְבַדּוֹ"[34], אין כלום, "ונחנו מה", "ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה".

אז מילא, מובן מה זה אתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא, בכל צדיק. לכן כתוב בגמרא, היו אומרים אחד לשני "משה שפיר קאמרת", והוא קראו לו רב הונא, רב ששת, רב חסדא. ראו בחידוש אמת, אז אמרו לו, אה, זה משה רבנו התלבש בך, זה לא אתה אמרת. זו הכוונה ב"משה שפיר קאמרת".

יהי רצון שנזכה לאתפשטותיה דמשה, ושלא תצא, שנזכה להתפשות אמיתית. רבותי, נגמרו ימי השובבי"ם, עכשיו צריך לקחת את עצמנו בידיים, שמשה יתפשט בנו ואנחנו נתפשט בו. איך אומרים נידבק, ללמוד בבקיאות, וגם "רצוא ושוב" – גם בעיון, וגם כל חלקי התורה, ללמוד הכל, הכל, כמה שיותר לתפוס את משה רבנו אצלנו. התורה זה משה, ומשה זה תורה. "זכרו תורת משה עבדי". אין לנו אלא התורה הזאת, ולא נשתנתה, ולא תשתנה, עד ביאת הגואל, עד ועד בכלל. והשם יגאלנו גאולת עולמים, גאולת הכלל והפרט, אכי"ר.


[1] ז' אדר א' ו‑ז' אדר ב'

[2] שמות ל"ב ל"ב

[3] דברים ט' י"ד

[4] מכות י"א ע"א

[5] שמות כ"ז כ'

[6] במדבר י"ט ב'

[7] במדבר רבה י"ט ו'

[8] שם ג'

[9] קהלת ז' כ"ג

[10] תצוה דף קע"ט ע"ב

[11] בלשון הזוהר: לְאַכְלְלָא

[12] תיקוני הזוהר, תקונא שתין ותשעה, קי"ב ע"א

[13] משלי כ' כ"ז

[14] תהלים קכ"ח ג'

[15] נדרים ל"ח א'

[16] שמות ל"ד א'

[17] מלאכי ג' כ"ב

[18] דברים ל"ד ו'

[19] סוטה י"ד ע"א

[20] ט' ע"ב

[21] שחזר בזכות משה

[22] תהלים ח' ב'

[23] תהלים צ"ה י'

[24] תהלים קי"ב ט'

[25] מלאכי ג' כ"ב

[26] קהלת ה' ז'

[27] שמות ו' ג'

[28] ע"פ מסכת אבות א' א': משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע

[29] במדבר רבה י"א ד'

[30] אבן עזרא, שמות ל"א י"ח

[31] במדבר י"ב ג'

[32] בראשת י"ח כ"ז

[33] שמות ט"ז ז'

[34] שמות כ"ב י"ט


מקור השיעור ולשיעורים נוספים: פרדס ניסים

 

 

שתפו ברשת:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים