פרשת ניצבים – חייבים לעשות תשובה


· מדוע חייבים להתחזק ולעשות תשובה לפני יום הדין.

· איך הקב"ה עוזר ומסייע לנו בעשית התשובה.

· דרכים ועצות מעשיות איך לחזור בתשובה שלימה.

ויהי נעם ה' אלוקינו עלינו, ומעשה ידנו כוננה עלינו, ומעשה ידנו כוננהו. "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם, רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ, מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹקֶיךָ וּבְאָלָתוֹ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם"[16]. פרשה זו, תמיד אנו קוראים לפני ראש השנה, והרמז הוא הברור – "אתם ניצבים". ניצבים. לא "אתם עומדים", אלא "אתם ניצבים". כלומר כשאדם עומד בדין, הוא עומד ניצב לפני ה'.

"היום". אין "היום" אלא ראש השנה. כמו שכתוב באיוב "וַיְהִי הַיּוֹם, וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹקִים לְהִתְיַצֵּב עַל ה', וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם"[17]. היום שקובע את כל הימים, היום בה' הידיעה – זה ראש השנה. אז זה רמז חזק מאוד "אתם ניצבים היום כולכם". אבל המילה "ניצבים", יש בה גם משמעות של "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה"[18]. ניצב זה גם עומד מוצב, כלומר יציב, הוא עומד טוב, רמז לדין.

פרשות "ניצבים" "וילך" בד"כ מחוברות. אם אתה יודע מה זה דין, ואתה מטפל בעניין של הדין, אז אם יש דין למטה, אין דין למעלה – זה "ניצב" (במשמעות "יציב"). אבל אם "וילך", אם אתה חושב: זה יעבור, גם ראש השנה, זה בסדר, אנחנו נסתדר עם הקב"ה, הוא רחום וחנון. אם אתה עושה עסקים רגיל, "וילך", אתה הולך לדרכך, אז בא ראש השנה – ניצב עליך! "אתם ניצבים"! (במשמעות "עומד בדין") הדין תופס את האדם.

חייבים לעשות תשובה! אין משוא פנים! אדם יגיד, לא, אצלי זה בסדר, הקב"ה ידון את אלה ואלה ואלה. תראה מה כתוב פה: כולכם! ראשיכם! שבטיכם! זקניכם! … מחוטב עציך עד שואב מימיך! כולם עוברים לפניו כבני מרון[19], אף אחד לא יכול להנצל מהדין. ולא רק אף אחד. שום פעולה, לא מחשבה ולא דיבור, לא יכולים לברוח מהדין של הקב"ה, הקב"ה דן את כולם בסקירה אחת וכל אחד לחוד, דן כל נקודה ונקודה[20].

אז מה עלינו לעשות? תשובה! שינוי דרך! איפה זה כתוב? – בפרשה. כל הפרשיות האלו של אלול, עניינן תשובה, כל הפרשיות שקוראים בהן באלול, הקב"ה סידר את העניין בדיוק. הנה בא נפתח ונדפדף קצת ותראה מה כתוב. המצווה האמיתית, הפסוק שממנו נלמד את דרכי התשובה כתוב בפרשת השבוע, "וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ שָׁמָּה. וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ, וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ"[21]. אדם צריך לחזור בתשובה לא רק כשהוא מקבל איזה גזרות קשות, איזה חס ושלום קללה, גם כשאתה רואה שלא מגיע לך שהקב"ה יתן לך ברכה, גם אז אתה צריך לחזור בתשובה.

אז מה כתוב? "ושבת עד ה' אלוקיך", הרי זה הפסוק שממנו לומדים מצוות התשובה, מצוות עשה של התשובה, שנאמר "ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו… בכל לבבך ובכל נפשך". מצוות התשובה היא דבר נצרך מאוד מאוד. ורבינו יונה[22] אומר שבאלול הקב"ה מסייע ביד האדם לעשות תשובה, וכל תשובה מתקבלת, למה? זה זמן שהקב"ה רוצה ממך שתעשה תשובה, יותר מאשר אתה רוצה. בזמן רגיל כשאתה עושה תשובה, הוא בודק מה עשית, אבל פה, השם רוצה את זה. אז מה שאתה מגיש לה', מאיזה מצב שאתה עושה תשובה, הוא אומר בסדר, רק תכנס, תעשה תשובה. כלומר באלול הקב"ה, המלך, רוצה שכל אחד יביא משהו, מה שתביא מתקבל.

אז פלא מה שכתוב אחר כך, אם אני עשיתי תשובה, לא משנה בגלל מה, בגלל הברכה או בגלל הקללה, בגלל "אתם ניצבים", בגלל יום הדין, בגלל שעכשיו מתקרב ראש השנה, אבל כתוב בתורה שהאדם עשה תשובה, "ושבת עד ה' אלוקיך, ושמעת בקולו", מה כתוב אחרי זה? "ושב ה' אלוקיך את שבותך וריחמך" אם אני באתי עד אליו, מה הוא יכול לבוא אלי? אני כבר אצלו! מה זה "ושב ה' אלוקך את שבותך"? "אם יהיה נדחך בקצה השמים", גם משם.

עוד יותר, אתה ממשיך קצת וכתוב "וּמָל ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ"[23], אם אני שבתי והוא שב אלי, התחברנו חזק, מה יש עוד לחתוך? מה יש עוד למול? "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלוקיך", וכאן רמזו "א'ת ל'בבך ו'את ל'בב" ראשי תיבות אלול, רמז מתי הקב"ה מל את האדם? – באלול. עושה לו מילה בלב, כלומר הקב"ה מסייע לו. אז מה באים לבקש?

אתה מדפדף עוד קצת, ואתה רואה עוד – "וְאַתָּה תָשׁוּב, וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה', וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם"[24], מה, ריבונו של עולם? מה עשיתי עד עכשיו? עשיתי תשובה ועשית לי תשובה, אז אני נמצא בתשובה עד הסוף, מה עוד? בקיצור, יש בזה הרבה פרושים, עיינו ב'אור החיים' הקדוש. 'אור החיים' הקדוש פה אומר דברים נפלאים, הוא אומר, התשובה צריכה להיות בשלושה מישורים, בלימוד התורה, במצוות לא תעשה, במצוות עשה.

הראשון "ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו" – לימוד התורה, זה נקרא לשמוע בקולו. אפילו תקיים את כל המצוות, אם אתה לא חוזר ללימוד התורה, התשובה שלך לא שווה כלום. קודם כל צריך לשוב לעניין של לימוד התורה. ועל זה הוא אומר שקשה לאדם להגיע לעניין של לימוד התורה עד הסוף, לזה צריך – "ושב ה' אלוקיך את שבותך", כנגד מה שאתה משתדל ללמוד, צריך שהקב"ה יסייע לך באמת להגיע בשלמות לכל חלקי התורה, ולכל מה שצריך. לכן כתוב על זה "ושב ה' אלוקיך".

אחר כך "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך", זה כנגד לא תעשה. כי עברות שכבר האדם עשה – נכנס בו היצר הרע, נכנס בו הרע. קשה לו מאוד אם ה' לא יסייע בידו ויחתוך לו את ערלת הלב, "ומל ה' את לבבך", אז זה התשובה בכיוון של לא תעשה. ואח"כ מה שכתוב – "ואתה תשוב ושמעת בקול ה', ועשית את כל מצוותיו" – זה תשובה במצוות עשה.

זה שלושה מישורים של תשובה. אדם צריך באמת, אם הוא רוצה לעשות תשובה לפני יום הדין… והרי מה הוא יגיד? הרי יש לנו כל כך הרבה ביטול תורה, כל כך הרבה חטאים, כל כך הרבה ביטול של מצוות עשה, איפה נלך?

אז בעלי המוסר אמרו, תקבל עליך קבלה מכל אחד, קצת. חיזוק אחד בלימוד התורה, אתה רגיל ללמוד זוהר, בבקשה קבל עליך חצי שעה זוהר, אתה יודע, זה דבר גדול מאוד, אתה לומד כבר חצי שעה? – אז תגמור את הפרשה. כמו שאמרו חכמים[25], רגיל ללמוד פרק – תלמד שני פרקים, רגיל ללמוד שעה – תלמד שתי שעות, רגיל ללמוד בקריאה בעלמא – תלמד בהבנה. לקבל עליו משהו מלימוד התורה, לא עליך המלאכה לגמור, אבל בא תתקדם שהשנה הזאת תתחדש עליך.

אתה לא יכול לחזור בתשובה מכל החטאים והעוונות? תקח שרץ אחד מהקופה של השרצים, תגיד לקב"ה, לכבודך אני זורק אחד, את זה יותר אני לא אעשה, אני לעשן – לא מעשן! הוא אומר לקב"ה, השנה הזו אני מקבל עלי לא לעשן. כמה עולה לי לעשן? קופסא ליום, שתי קופסאות ליום? כמה זה עולה? זה אני תורם צדקה, לקב"ה, אַי אַי אַי, אז הוא עושה תשובה, זורק משהו ממצוות לא תעשה.

מצוות עשה. תחפש איזה מצווה שיכולה לחזק אותך בכל הכ"ד שעות, כמו להתפלל בהנץ החמה. אם אדם לא רגיל להתפלל בהנץ החמה, כשהוא עושה את זה, זה משפיע עליו כל היום, מחפש את זה. או קריאת שמע שעל המיטה. תופס מצווה אחת ומדקדק בה חזק מאוד, והיא תביא אותו לחיזוק.

וכל זה במערך של בין אדם למקום. לא נשכח שמצוות זה גם הרבה בין אדם לחברו. גם צריך לקבל עליו מצוות של בין אדם לחברו, כי יש לפעמים בני אדם תופסים שהתורה והמצוות זה רק בין אדם למקום, אבל בלוחות חצי זה בין אדם למקום וחצי זה בין אדם לחברו. אז אל תשכח שחצי מהתורה זה בין אדם לחברו. תתחזק בזה.

אז זה מה שאמרו בעלי המוסר. אבל, לי עלה רעיון בצורה כזו, על פי המהלך שכותב ב'שערי תשובה', בדרכי התשובה[26]. הוא אומר אחרי שהאדם חטא, קשה לו מאוד באמת לחזור להיות כמו שלא חטא, אז "ושבת עד ה' אלוקיך", מה שאתה יכול לעשות תעשה, אבל מי גומר את התשובה? "נֶפֶשׁ עָמֵל, עָמְלָה לּוֹ"[27], אתה עושה חצי, והקב"ה את החצי השני, " ושב ה' אלוקך את שבותך". כלומר, עיקר התשובה זה מה שה' עושה כנגדך תשובה. הוא רואה שאתה מתאמץ, והוא רואה שאתה לא יכול. בצורה פשוטה, רגילה, יהיה לך קשה מאוד דרכי התשובה. השם מסייע, אלמלא הקב"ה עוזרו – אינו יכול לו[28].

ולכן כתוב "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך", אחרי שהקב"ה עוזר לאדם לחזור בתשובה, הוא רואה שהאדם הזה בקלי קלות יכול לחזור לסורו, כיוון שעדיין בתוך הלב שלו מתהלכות כל המחשבות של העבר, בפרט אם הוא נפגש עם אנשים מהעבר שלו, אם הוא הולך למקומות שמזכירים לו את כל מה שעשה. בעל תשובה. הוא עדיין מקנן בו כל העניינים שעברו עליו, אז איך אדם יחזור להיות כמו שלא חטא, שזה התשובה האמיתית? אומר הקב"ה, אתה רק תתחיל, "ושבת עד ה' אלוקיך", אתה תתחיל את הדרך של התשובה, "ושב ה' אלקיך את שבותך… ומל ה' אלוקיך את לבבך", הוא יחתוך לך את היצר הרע, יעקור את כל העבר מהלב, ואז אתה תגיע למצב אמיתי, "ואתה תשוב, ושמעת בקול ה', ועשית את כל מצותיו", תחזור להיות כמו אדם שלא חטא. זה באמת התשובה האמיתית.

אל תגיד… לפעמים בן אדם אומר, מה? יתכן שאני יכול לחזור בתשובה אחרי כאלה חטאים שעשיתי?! באמת הוא צודק, אם זה מצד השכל וההגיון, אין בזה הגיון, אי אפשר למחוק מעצמו את כל החטאים והעוונות והפשעים והמרדים שהוא עשה. אבל אם אתה פה מקבל הבטחה מצד הקב"ה – תעשה שינוי, תעשה מצדך תשובה.

ואז אפשר לרמוז בפסוק "בֹּא אֶל פַּרְעֹה, כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו"[29], "א'ת ל'יבו ו'את ל'ב" ראשי תיבות אלול. במה שנאמר "ומל ה' אלוקיך א'ת ל'בבך ו'את ל'בב" – פה יש רמז חזק בשביל התשובה, אבל איך אלול רמוז בתיבות "כי אני הכבדתי א'ת ל'יבו ו'את ל'ב עבדיו"? מה, השם מכביד את ליבנו? אז איך נעשה תשובה? אלא הקב"ה אומר אל תפחד לעשות תשובה – בא אל פרעה! פרעה זה יצר הרע, הוא תופס אותנו בעורף, מלך קשה, הוא פוחד שבן אדם יעשה תשובה ויברח לו. אז אומר לו הקב"ה אל תפחד, רק תתחיל, בא אל פרעה "כי אני הכבדתי א'ת ל'יבו ו'את ל'ב", כלומר מה שאתה רואה לפעמים קשיים בדרכי התשובה, זה הכל בשביל לסייע לך לעקור אותו מלבך – "אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו"! לכן תתחזק, תתחזק לעשות תשובה.

מספרים שיש מן חיה קטנה בנהרות. היא יכולה גם לצאת החוצה וגם לחיות במים. היא נמצאת בתוך הנהר ואין לה אוכל, מה היא עושה? יוצאת החוצה, תופסת עץ, יש לה שיניים מיוחדות, מכרסמת אותו, לוקחת את זה בתוך הפה, באה לתוך המים וזורקת את זה, ואז הדגים רואים והם באים, והיא אוכלת אותם. כי הדגים הם נמצאים במקום רחוק, ושם רחוק היא לא יכולה ללכת, אז היא עושה את זה ואז הדגים באים, והיא אוכלת אותם, היא דגה אותם. הקב"ה ישתבח שמו זן מקרני ראמים ועד קיני ביצים. הדיגים אומרים, זה אוכל לנו את כל הדגים, איך נתפוס אותו? כמה יבנה ויהיה חייב? הם עשו עליו מחקר לראות מה קורה איתו, ראו שהוא תמיד הולך בדרך ישרה, באותו הדרך שהוא הלך עד העץ הוא באותה הדרך הוא חוזר, אמרו מה הבעיה, אנחנו נשים לו מלכודת, כשהוא יחזור אז נתפוס אותו והוא לא יחזור לנהר ויהיה לנו דגים.

והנה הלך, כשהוא חוזר, הוא רואה מלכודת, הוא חכם, יש לו עיניים, רואה מלכודת. אבל מה, הוא הולך עכשיו לכיוון המלכודת, והוא צועק, הוא יודע שעוד מעט הוא נלכד. והוא צועק, צועק. מה אתה צועק? תשנה את הדרך. לא, הוא לא מסוגל. הוא הולך באותה הדרך, הוא לא מסוגל לשנות. מה אתה צועק? תעשה תשובה!!! מה אתה בהמה? חיה? אתה בן אדם!! יש לך בחירה!! "אתם ניצבים", אתה רואה לפניך את הדין, אתה יודע מה יהיה ביום הדין?! – מי יחיה, מי ימות, מי יהיה עני, מי יהיה עשיר, תשנה!!! מה אתה הולך ישר לתוך המלכודת?

זה מה שצריך – "ושבת עד ה' אלוקיך". חייב האדם מאימת הדין לעשות שינוי דרך. זו התשובה הנדרשת מהאדם, וכשאנחנו נשוב אל השם, העיקר שבעיקרים שנחשוב, שכמו שאדם מניח תפילין, גורם שהקב"ה מניח תפילין[30], כשאנחנו עושים תשובה, העיקר מה שאתה גורם – שהשם יעשה תשובה, אנחנו נחזור אליו והוא יחזור אלינו. ישיב לנו את שבותינו, ישיב לנו את בית המקדש, ישיב לנו את המשיח, ישוב אלינו. ואז הכל יהיה מסודר, הכל יסתדר. תחשוב אם אני אחזור – השם יחזור אלי, "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי"[31]. והשם יתברך יעזרנו על דבר כבוד שמו.


[16] דברים כ"ט ט'

[17] איוב א' ו', רש"י: אותו יום שהיה ראש השנה

[18] בראשית כ"ח י"ב

[19] משנה ראש השנה א' ב'

[20] ראש השנה י"ח ע"א

[21] דברים ל' א'-ד'

[22] שערי תשובה, שער שני הדרך החמישי

[23] שם ו'

[24] שם ח'

[25] ויקרא רבה כ"ה א'

[26] שער ראשון א'

[27] משלי ט"ז כ"ו

[28] קדושין ל' ע"ב

[29] שמות י' א'

[30] ברכות ו' ע"א

[31] שיר השירים ו' ג'

ניתן להאזין לשיחה באתר:  http://sites.google.com/site/rabbinissimperetz

שתפו ברשת:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים