הקבצן שהתגלה כמורה חזנות של ר' רפאל אבוהב ז"ל


את הסיפור הזה, סיפר בנו החזן ר' יצחק אבוהב הי"ו. במלאת 11 שנים לפטירת אביו ר' רפאל אבוהב ז"ל, וכך הוא כותב:

זה מספר שנים, שמו"ר אבי עטרת ראשי נלב"ע בתחילת "מלחמת המפרץ", לאחר תפילה וסליחות. נפטר בצורה מיוחדת כיאה לחזן ולמוהל. חי בצורה מיוחדת. גידל דור ישרים מבורך, זיכרונותיו לא נשכחו מאיתנו. ועדין לא הכל מכירים בגדלותו, בתורה, וביראת שמים, בחכמת חיים שבו, ובדרך חיים כפשוטו.

זו הפעם הראשונה, אשר מה שאתם עומדים לקרוא פה, אני מספר – לדעת – מהי מידת הענווה המיוחדת שהייתה בו.

לאחר שמו"ר אבי ע"ה היה חזן בבית הכנסת "המזרח" למעלה מעשרים ושתיים שנה, נתבקש להיות חזן בבית הכנסת הגדול האשכנזי בת"א. כשהגיע ההצעה הזו, הלך להתייעץ עם רבנים ולשמוע דעת תורה לגבי סגנון התפילה והנוסח שלה, אם זה בסדר ללכת על זה, כי בכל אופן זו הייתה הצעה מכובדת ורבת משמעות לגביו. כשהתשובה הייתה חיובית, החל לדאוג איך יוכל ללמוד את התפילה בנוסח האשכנזי שהייתה קשה וזרה לגביו, ובפרט לגבי נוסח התפילה של הימים הנוראים, שזה די קשה.

מו"ר אבי ע"ה היה מתפלל מידי יום ביומו בבית הכנסת ע"ש "שטרקמן" שהיה ממוקם ברחוב וולפסון בת"א, בשעה שש וחצי בבוקר, בקביעות יוצאת דופן. מדי יום ביומו היה מגיע קבצן בשעת התפילה, וקיבץ נדבות כרגיל בבתי הכנסת של אותה תקופה. מו"ר אבי ע"ה לא אחת שם לב שהקבצן הנ"ל לא נראה ככל הקבצנים, ובכל אופן יש בו מיוחדות מסוימת של עדינות, יראת שמים, ומידות טובות, והתנהגותו הייתה שונה משאר הקבצנים שהיו פוקדים את בית הכנסת.

יום אחד ביקש מו"ר אבי ע"ה מהקבצן הנ"ל שיישאר עד אחרי התפילה, משום שיש לו דבר מה עבורו, והוא לא יכול לדבר איתו עכשיו אלא לבד ואח"כ.  כשנגמרה התפילה פנו השניים לפינה מרוחקת בבית הכנסת, והחלו לשוחח על דא ועל הא. ובתוך שיחתם שאלו מו"ר אבי ע"ה: מי הוא, ומה מעשיו, שכן הוא נראה לו שונה מכל קבצן אחר, וביקש ממנו לספר לו על מסכת חייו.

הקבצן הנ"ל החל בוכה בדמעות שליש, בכי קורע לב. מו"ר אבי ע"ה שלא הבין את פשר הבכי הפתאומי, החל להרגיע אותו ולעודדו, ומשהבכי נמשך, חשש מו"ר אבי החזן ר' רפאל אבוהב ע"ה שמא פגע בו, והחל מתנצל בפניו שוב ושוב. אלא שהקבצן הרגיעו ואמר לו: חכה עד שאירגע ואז אספר לך את מסכת חיי.

נולדתי בפולין, ואני בן למשפחה מאד מכובדת, אבי ע"ה היה רב בית הכנסת ושימש גם כחזן. לאט לאט אבי הכניס אותי לתוך העניינים של בית הכנסת, והתמניתי לחזן בית הכנסת, בנוסף לשיעורי תורה שנתתי שם, בגמרא אגדה והלכה, וברוך השם שמי הלך לפני, ועשיתי הרבה חיל בתורה ויראת שמים.

כל זאת עד לתקופת מלחמת העולם השנייה, אשר בשואה זו כל משפחתי נהרגה על קידוש ה', בחסדי ה' הצלחתי לברוח מהתופת הנוראה שהייתה שם, והגעתי לארץ ישראל.
כשהגעתי לכאן לא יכולתי להתאושש מהמכה הקשה שספגה משפחתי היקרה, והנה אני כאן לפניך מקבץ נדבות לפרנסתי.

מו"ר אבי החזן ר' רפאל אבוהב ע"ה, קפץ ממקומו כאילו נשכו נחש, צעקה פרצה מפיו, ואמר: אה! אותך אני מחפש.

מו"ר אבי ע"ה אמר לו: בוא איתי לביתי, נאכל ארוחת בוקר, ולאחר מכן נמשיך. כשהגיעו לבית, אכלו ארוחת בוקר.

לאחר הארוחה סיפר לו מו"ר אבי ע"ה על המינוי החדש שקיבל, להיות חזן ראשי בבית הכנסת הגדול האשכנזי, ברחוב אלנבי בת"א, ועל הקושי שיש לו בנוסח זה בתפילות הימים הנוראים. וביקש ממנו בתחינה, ובבקשה, ללמד אותו את נוסח התפילה בדקדוק רב. והוסיף ואמר לו: אין לך מה לדאוג בקשר לפרנסתך, כמה שאתה מרוויח ביום, אני יכפיל לך את הסכום, וזה היה גם התנאי ללמוד ביחד את התפילות.

הקבצן הנ"ל קפץ ממקומו ואמר: אני? מי אני בכלל לידך? הרי אתה גדול החזנים בעולם, מי אני בכלל שילמד אותך, מה אתה צוחק עלי או משהו בדומה לזה?

מו"ר אבי ע"ה אמר לו שהדברים רציניים באמת, ורצונו ללמוד ממנו את נוסח התפילה באשכנזית. לאחר דין ודברים ביניהם, הוסכם על כך, ישבו יחד, והקבצן הנ"ל לימד את מו"ר אבי ע"ה את נוסח התפילה של הימים הנוראים, וגם את ההסבר שלהם, ומו"ר אבי ע"ה הקליט את כל הלימוד ביניהם בנוסח התפילה.

הקלטות האלו נמצאים ברשותי עד היום.

בנוסף ללימוד של נוסח התפילה, מו"ר אבי ע"ה קרבו במיוחד, ולמדו יחד כחברותא במשך תקופה ארוכה, עד סמוך ליום פטירתו של אותו קבצן זצ"ל, שהיה תלמיד חכם משכמו ומעלה.

זו הפעם הראשונה שסיפור זה יוצא לאור.

גדול החזנים בארץ ובעולם מו"ר אבי ר' רפאל אבוהב זצ"ל לא התבייש בסיפור זה מפאת ענוותנותו הרבה היוצאת דופן. מי ייתן ונזכה ללמוד ממעשיו וממידותיו התרומיות.
ונזכה להתפלל ביראת שמים טהורה ואמיתית, ובזכות התפילות נזכה לגאולה השלימה בקרוב. אמן. ואמן.

 

שתפו ברשת:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים